רבים מהמתאמנים סבורים כי התחושות שהם ירגישו בגוף שלהם לאחר האימון הן שיגדירו עד כמה הוא היה מוצלח. על פי התפיסה הזו, כאבים המופיעים בגוף לאחר האימון עשויים להצביע על כך שהוא היה "יעיל" באמת. בפועל מדובר בנושא מורכב ורחב הרבה יותר מכך, כאשר לכאבים עלולים להיות לא מעט סיבות. בחלק מהמקרים הם מצביעים על דבר מה לא כשורה שהתבצע באימון, או אפילו על מצוקה של ממש שנובעת ממנו.
אילו כאבים תרגישו?
ברוב המקרים, הכאבים שיופיעו לאחר האימון יהיו כאבים בשרירים (מה שידוע בז'רגון הספורטיבי בתור "שרירים תפוסים"). הכאב במקרה הזה נובע מהגירוי השונה והמשמעותי של השרירים, למשל העומס שהם עומדים בו בחדר הכושר ואינם מורגלים אליו ביום-יום. זו הסיבה שהכאבים האלו מופיעים בעיקר אצל מתאמנים "חדשים" בחדר הכושר, כמו גם מתאמנים אשר מעלים קצב ומבצעים תרגילים מורכבים שהם עדיין לא רגילים אליו.
הכאבים האלו יהיו מורגשים בעיקר כאשר מותחים או מכווצים את השרירים שהופעלו בחדר הכושר. התופעה נחשבת לתקינה באופן יחסי, גם אם מומלץ כן להציב גבולות ולא לאמץ את הגוף יותר ממה שהוא יכול לעמוד בו בנקודת הזמן הנוכחית. זו בדיוק הסיבה שתכניות האימונים בחדרי הכושר למיניהן מבוססות על דרגת קושי עולה ועל תהליך הדרגתי של חיזוק הגוף ושיפור היכולות שלו.
הבעיה היא שיש מקרים בהם הכאבים הם הכול, חוץ מטבעיים. כך למשל עלולים כאבים עזים יחסית להעיד על תהליך דלקתי, כלומר, האופן בו המערכת החיסונית מגיבה לקרעים שונים בשרירי הגוף. במקרה הזה צפויים להרגיש בכאבים כיום וחצי לאחר האימון, ורצוי "להקשיב" להם בקביעת האימונים הבאים. דוגמא נוספת היא קרע בשריר, שההגדרה המעשית שלו היא כאב בשרירים שאינו חולף מעצמו.
טיפול בכאבים
שאלת מיליון הדולר היא מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הכאבים – ורצוי בלי שתהיה השפעה משמעותית מדי על האימונים. התשובה הפשוטה היא שאין בתחום הזה פתרונות קסם, מה גם שעם גוף האדם כדאי מאוד שלא לקחת סיכונים. כאבים אשר חוזרים על עצמם פעם אחר פעם, ותוך פרק זמן קצר יחסית, עלולים להצביע על פוטנציאל להיווצרות קרע בשריר או רקמות חיבור צלקתיות. הבנה של מקור הבעיה האפשרי, הקפדה על אימונים נכונים ומנוחה מספקת יכולים לשפר את המצב ואף להקטין את הסבירות לכאבים בעתיד.
בכל זאת, אפשר להצביע על כמה פתרונות מקובלים. רבים מהמתאמנים בוחרים בקו ראשון בתרופות אנטי דלקתיות, חלקן אינן מצריכות מרשם רופא ואחרות כן. התרופות הללו מטפלות בכאבים ועשויות להעלים את הדלקת ותסמיניה כעבור כמה ימים. יש ליטול אותן אחרי הארוחה, והן אינן מתאימות לאנשים הסובלים מתופעות דוגמת ריפלוקס, חומציות בקיבה או כיבים אקטיביים במערכת העיכול.
מי שלא יכול לקחת את התרופות האנטי דלקתיות יוכל להסתפק במשככי כאבים "סטנדרטיים", אשר החיסרון המרכזי שלהם הוא שהם אינם מתמקדים בשורש הבעיה אלא בכאב בלבד. ניתן להתבסס עליהם להקלה נקודתית של הכאב, אך רצוי שלא יותר מכך.
בשנים האחרונות עלתה הפופולאריות של פתרונות אלטרנטיביים לשיכוך כאבים, ביניהם תרופות לשימוש חיצוני – דוגמת משחה, ג'ק או מדבקות – אותן מורחים או מדביקים באזורים הבעייתיים. רבים מהפתרונות האלו מבוססים אך ורק על רכיבים טבעיים, ולכן נחשבים לבטוחים יותר לשימוש (תופעות הלוואי בהן עשויות להיות מצומצמות משמעותית בהשוואה לחלק מהתרופות שהוזכרו מעלה, או אפילו בלתי קיימות). עוד ניתן להזכיר טיפולי פיזיותרפיה, אביזרים אורתופדיים, תחבושות אלסטיות והרשימה עוד ארוכה.
